ב־21 בספטמבר יצויין ברחבי העולם יום השלום הבינלאומי – יום מלא תקווה, שהוכרז על־ידי האו״ם כיום המוקדש לחשיבותו של השלום ולעידוד שיח נגד מלחמה ואלימות. בכל שנה היום הזה מפגיש אותנו עם שאלות מהותיות וכואבות, אך במיוחד בשנתיים האחרונות – הוא מרגיש כואב מתמיד, וגם חשוב מאי פעם.

אחת המסורות הבולטות של היום היא צלצול פעמון השלום במטה האו״ם בניו יורק, לצד צלצול פעמוני שלום נוספים ברחבי העולם – וגם בחלל.

מהו פעמון השלום?

פעמון השלום היפני נוצר לאחר מלחמת העולם השנייה כסמל לחיים משותפים ללא אלימות. הוא נוצק ממטבעות שנאספו מ־60 מדינות, ועליו חרוט ביפנית: “יחי שלום עולמי מלא”. בשנת 1954 נתרם הפעמון לאו״ם, ומאז הפך לסמל בינלאומי. דגמים נוספים של הפעמון נמצאים כיום בכ־20 מדינות, ביניהן ישראל. בשנת 2017 הוצב הפעמון לעיר לוד, שנבחרה במטרה לחזק את הפוטנציאל הטמון בה כמרחב לחיים משותפים בין בני דתות וקהילות שונות.

איך הגיע הפעמון לחלל?

כחלק ממשימת רקיע במסגרת משימת Ax-1, לקח האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה דגם מוקטן של הפעמון לתחנת החלל הבינלאומית, שהודפס במדפסת תלת-ממד מיוחדת בתעשייה האווירית. עם חזרתו לכדור הארץ, בחר איתן להשאיר את הפעמון בתחנה, כדי שבכל שנה ביום השלום הבינלאומי יישמע צלצולו בכל מקום בו חיים בני אדם - גם בחלל.

מה ניתן ללמוד מיום השלום?

העובדה שהפעמון הגיע עד לחלל מדגישה מסר פשוט: השלום אינו משאלה של מדינה אחת או של עם אחד, אלא אחריות משותפת של כולנו, בכדור הארץ ומעבר לו.

החלל מהווה גשר לשלום ושיתוף פעולה בין מדינות. אסטרונאוטים מרחבי העולם חיים ופועלים יחד בתיאום הדוק, תוך מציאת ערכים משותפים של אמון, אחריות הדדית, וסקרנות אנושית משותפת.

ביום הזה אנחנו מזמינים את כולם לעצור לרגע, לחשוב על המשמעות של שלום בחיים האישיים והקהילתיים שלנו, ולהיזכר שהעתיד נבנה על בסיס של שיתוף פעולה, הקשבה וכבוד הדדי.

נאחל שביום השלום הבא נזכה לראות את כל החטופות והחטופים בבית, ושנזכה ליום שבו לא יהיו עוד מלחמות – רק שלום, אחווה ועבודת צוות עולמית.

צוות רקיע