בעבודתו חוקר יאירי את הקשרים העמוקים בין זמן ומרחב - לא כמושגים מופשטים, אלא כאופני ביטוי הקשורים זה בזה באופן מהותי. הוא מתבונן כיצד מקום מתקיים בתודעה לא כרגע יחיד וחד פעמי, אלא כרצף של מבטים משתנים, כמצבור של תודעות וזיכרונות הנערמים זה על גבי זה לאורך הזמן. דרך תיעוד העננים, אותן צורות חולפות ובלתי ניתנות לאחיזה, הוא מבקש למפות את תנועת הזמן ואת מרחבי הזיכרון האנושי.הענן, דימוי של שינוי, נדידה ותנועה, נושא עמו פרדוקס של זמניות ונצחיות גם יחד: הוא מתפזר ונאסף מחדש, מתעבה ונמוג, כמחזור נצחי של הוויה. בתנועתו הוא משקף את מצב הקיום האנושי, החולף והמתמשך בעת ובעונה אחת.