העבודה מזמנת הצצה אל תוך כמוסת זמן שבתוכה מתעצב מיקרוקוסמוס המשמר זכרון או דגימה של יסודות בראשיתיים: המפץ הגדול, אצה קדמונית, גופים אורגניים ומחצבים, הנעים בין מצולות הים ומרחבי החלל. על רקע שמיים שחורים מופיע דיוקן האמנית, כצד המואר של הירח הפונה אל השמש. הלבנה, המסמלת את מחזוריות הטבע, וקושרת בין מים ושמים, מתגלמת כאן כדמות נשית, עדה ומתבוננת אל היקום.כהן עוסקת בהצבות חלל, בחקר סיפורי קהילה ומיתוסים ובייצוגי טבע. מול השמש (2018) חשף את סיפורה הביוגרפי דרך המפגש עם הטבע, ובספרה, ספר עשבים (2024), יצרה קולאז'ים ושירים שצמחו מתוך חקירה במעמקי האדמה. גם ב"טרריום קוסמי" היא מציבה חומרים קיימים במערך חדש, וממשיכה להתבונן במתח שבין אור וחושך ביקום ובצורה שבה עדות אישית נטמעת בשאלה קיומית.