עובדות

1 בפברואר 2003. בעת חזרתה לכדור הארץ ממשימה STS-107, מעבורת החלל קולומביה עלתה באש, וחלקיה על כל תכולתה התפזרו מעל טקסס. נספו: המפקד ריק האסבנד; הטייס ויליאם מק'קול; מפקד מטען ואחראי על הניסויים המדעיים, מייקל אנדרסון; מומחית משימה, ילידת הודו, קלפנה צ'אולה; קצינת רפואה ימית בצי האמריקני ומנתחת מוטסת, לורל קלארק; רופא וטייס מהצי האמריקני, דייוויד בראון; טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, מומחה מטען והאסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל, אילן רמון.

גורלה של המעבורת נחרץ כבר בשעת ההמראה: פיסת קצף בידוד ממיכל הדלק החיצוני פגעה בקצה הכנף, שם מורכבים אריחי בידוד שייעודם להגן על גוף המעבורת מפני החום הרב שבכניסה חזרה לאטמוספירה. הפגיעה הסבה כנראה לנזק לאריחים ולהתנתקות אחדים מהם. כאשר החל שלב החזרה לכדור הארץ בתום המשימה בחלל, אותו אזור בכנף היה חשוף לחום האדיר, והקשה על התייצבותה של המעבורת בזווית המתאימה לכניסה לאטמוספירה. הנזק לכנף החמיר ככל שגבר החום, והזווית השונה גרמו למעבורת לאבד שליטה ולהתפרק.

רונה לאילן

Sent: Wednesday, January 22 2003, 11:43 AM

To: PS1

אלוהים, נראית כל כך מאושר וזה הציף את לבי. אני רק מקווה שתוכל לחזור לחיים נורמליים על האדמה.

אילן לרונה

From: PS1

Sent: Wednesday, January 29 2003, 9:08 AM

הבוקר התעוררתי מחלום – חלמתי שאני נוסע במכונית בנאס"א עם לוני שיושבת בכיסא האחורי, ופתאום מגיע גל צונמי ענק ומכסה אותנו… אני לא יודע למה ומה המשמעות של זה, אבל התעוררתי שעה מוקדם ממה שהייתי צריך…

אילן - Here I come

1PS From:

Friday, January 31, 2003 2:38 PMS sent:

זו ההזדמנות האחרונה לשלוח מייל מהחלל. החלל נהדר, ההרגשה נפלאה, המראות לא ייאמנו, הריחוף מדהים, הצוות נהדר - אבל תמיד הכי טוב לחזור הביתה!!! בעוד כמה שעות נלך לישון את הלילה האחרון שלנו בחלל, ובערך חמש שעות אחרי שנתעורר – אנחנו נוחתים!

אז הנה אני בא, להתראות בקרוב, ואוהב נורא!!!

המעבורת קולומביה, היום ה- 16 בחלל

אילן רמון ז"ל

רונה

...בדרך לפלורידה אסף שאל אם הנחיתה תהיה מרגשת כמו השיגור, האם נתרגש ונבכה. ואני אמרתי – נחכה ונראה. שמעתי ברקע משהו לא ברור מה- Mission Control. ואז גל קור עבר, והשמים התקדרו, ואנחנו עדיין עומדים ומחייכים. מצטלמים ומחכים. עמדנו מול המסלול, כשממול השעון מתקתק מטה. בדיוק כמו בהמראה. והשעון מתקתק, ושקט מסביב. שקט מדי. עשר שניות אחרונות, ואנחנו סופרים לאחור: … 10, 9, 8, 7, וכלום לא קורה.

מתחילה תנועה בקהל, והכול בשקט נוראי. אנחנו מתבקשים להתכנס. הקשר נותק ולא יודעים מה הסיבה. אנשים מסביב התחילו לבכות. ואני מביטה אל השמים ואומרת בלבי: אלוהים, בבקשה תחזיר לי אותו. ושוב שואלת מה קורה, מה קרה? - ואין תשובה.

העולם כולו ידע, ואנחנו עמדנו והצטלמנו על הספסלים. מחייכים ומתרגשים. העולם כולו ידע, ואנחנו לא. עכשיו אנחנו יודעים.

רונה רמון ז"ל

נאס"א

בעקבות האסון שהתרחש במשימה ה - 113 של מעבורות החלל, שהצטרף לאסון הצ'לנג'ר, קורקעו כל מעבורות החלל במשך כשנתיים וחצי, והטיסות לא חודשו עד יולי 2005. נאס"א נותרה עם שלוש מעבורות מבצעיות בלבד.

כשמונה חודשים מאוחר יותר, בהצגת מסקנותיה הסופיות, קבעה הוועדה שמונתה לחקר נסיבות התרסקות "קולומביה" כי מעבורת החלל "קולומביה" התרסקה עקב פגיעה באחד מאריחי הבידוד של כנף המעבורת כבר בשלב ההמראה.

'יומן אסטרונאוט. אילן רמון'

שבועות אחדים לאחר אסון הקולומביה, גילה גשש אינדיאני, שחיפש בטקסס אחר שרידי המעבורת, דפים מתפוררים בעברית. הסתבר שבאורח נס נמצאו שמונה עמודים מתוך יומן, בהם תיעד אילן את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. היומן שרד חום של 1,800 מעלות בזמן הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 ק"מ, והצליח להגיע לקרקע כמעט בשלום, כשהוא חרוך מעט. גם האינדיאנים וגם אנשי נאס"א לא הצליחו להבין מה מכילים הדפים. אחד מחוקרי נאס"א העביר את דפי היומן לרונה, ששהתה אז ביוסטון. רונה זיהתה מיד את כתב-ידו של אילן. עד אותו רגע לא ידעה שאילן כתב בחלל יומן אישי, שלו קרא בפשטות: 'יומן אסטרונאוט. אילן רמון'.

רונה, 19 מרץ 2003

התשמע קולי, רחוקי שלי? התשמע קולי באשר הנך? קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי, ומעל לזמן, מצוה ברכה... אחרון ימי כבר קרוב אולי, כבר קרוב היום של דמעות פרידה. אחכה לך עד יכבו חיי, כחכות רחל לדודה

.......

שלכם, איתן