כי משאבי הטבע מתכלים

שלום לכם,

לפני כשבועיים שבתי ממסע חוצה עולמות, שנמשך לשמחת כולנו, אנשי הצוות, מעל ומעבר למתוכנן. וכך יכולנו ללמוד יותר ולהבין לעומקם את תהליכי המחיה בחלל החיצון. קחו למשל את העובדה שב – 17 ימי שהותי בחלל, יכולתי לשתות לרוויה מים צלולים וטעימים. למי שחי בארץ מפותחת כמו שלנו, זה נשמע מובן מאליו. אתה ניגש לברז, והמים זורמים להם בכל עת בלי בעיה. בתחנת החלל אין מקור לשאוב ממנו את המים, המים ששתינו היו "מים מושבים", כלומר, מים מופקים במערכת משוכללת שיודעת למחזר נוזלים, אותה פיתחו סוכנויות החלל. המערכת אוספת את כל הנוזליםמהלחות באוויר ואת השתן שלנו. כל שאריות הנוזלים הללו עוברות במערכת המיוחדת לטיהור המים והתוצאה – מים צלולים, טהורים, טעימים ובריאים.

ראוי להזכיר כי בשנים הראשונות של תחנת החלל הבינלאומית האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים הביאו איתם כמויות גדולות של מים מכדור הארץ. מקום האחסון שתפסו מכלי המים, באו על חשבון ציוד חשוב אחר, והמשקל הרב שלהם הוביל לכך שהחלליות צרכו יותר דלק. בסוכנויות החללפתרו את הבעיה, מערכת טיהור הנוזלים בתחנת החלל ממחזרת בערך ששת אלפים ליטרים של מים בכל שנה, כך שכ 90% מהמים בתחנת החלל זמינים לשימוש חוזר.

שיעור הקיימות שערך איתן סטיבה מהחלל

מחסור במים הוא נחלת כל העולם. רבים ממקורות המים הזורמים ביבשות שונות, כמו נהרות ונחלים, זקוקים לטיפול וטיהור כדי שיהיו ראויים לשתייה. קחו את ישראל שלנו - חלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות המשקעים הממוצעת מספקת רק בקושי את צורכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים. בעבר, מי הכינרת היו מקור המים העיקרי, וכולנו התבוננו באגם הצפוני והיחיד שלנו בחרדה ככל שראינו את המפלס צונח מטה, אל מתחת לקו האדום ועד לקו השחור!

לא כל כך מזמן, בשנים 2008-2010, סבלה ישראל מבצורת קשה שהובילה למשבר מים חמור עד כדי כך שכל בתי האב נדרשו להשתמש בכמות מופחתת וקצובה של מים. פתרונות המים שישראל פתחה לאורך השנים כדי להתגבר על המחסור החריף במים, כוללים התפלת מי ים, (כ 80% מהמים לשימוש ביתי ועירוני מותפלים); בהשבת מים אפורים (קולחין) לצורך השימוש בחקלאות, ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם– כ – 600 מליון מטר קוב לשנה, המהווים כ- 83% מהמים הנדרשים לחקלאות): ובנוסף - שימוש מדוד ומדויק במים בחקלאות באמצעות טפטפות. כיום אנחנו במצב בו ישראל, לא זו בלבד שחדלה לשאוב מים מהכינרת, אלא שגם משיבה מים לטבע!

ועדיין, המים הם משאב במחסור, וחרף העובדה שאנחנו יכולים להיות גאים בכך שהידע וטכנולוגיות המים הישראליות מצילים את העולם מצמא, עדיין, המים הם משאב טבע יקר, ובמשאבי הטבע אנחנו חייבים לנהוג בזהירות ובכבוד.

שימוש חכם וזהיר במים הוא דרך אחת לשמור על המשאבים המוגבלים. תחנת החלל משמשת מודל קטן של מערכת סגורה, מנותקת מסביבתה, הדואגת שיהיו לה מספיק משאבים כדי להמשיך לקיים בה אנשים. וכך, מלבד שימוש חכם במים, האוויר עובר בתוך מערכת מתוחכמת שדואגת לשמור עליו נקי ומסננת החוצה גם גזים כמו הפחמן הדו חמצני שאנחנו נושפים, וגם את החשמל מייצרים בעזרת אנרגיית השמש הנצברת באמצעות פאנלים סולאריים.

כדור הארץ גם הוא מערכת סגורה בעלת משאבים מוגבלים שהולכים ומתכלים. כיוון שאנחנו, במיוחד בני האדם החיים בעולם המערבי ובמדינות מתקדמות, נהנים משפע של מוצרים בכל תחומי החיים, קל לנו לשכוח את זה. אבל הצריכה האנושית הממוצעת דורשת פי שניים מהמשאבים הזמינים על כדור הארץ. ולכן חובתנו להשתמש במשאבים בחכמה, לטובת הדורות הבאים:

למחזר מה שאפשר, להעדיף מזון מקומי ומזון מן הצומח, להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת (פאנלים סולריים או תחנות רוח), להשתמש במשאבים כמו מים בחוכמה, להעדיף תחבורה ציבורית, אופניים או הליכה ברגל - כדי שנצמצם את פליטת גזי החממה. כל אחד ואחת יכולים לתרום את תרומתם.

זוכרים את השיר של דויד ד'אור, "תשמור על העולם ילד"? – שיר די פסימי, שמסתיים במלים "כי אנחנו כבר לא יכולים".

ואני, בפרפרזה על השיר, אומר: תשמור על העולם ילד, כי ביחד, אנחנו כן יכולים.

שלכם, איתן