סטיבה ביקר במעבדות מגילות מדבר יהודה בירושלים, שם הוצגו לו קטעים ממגילת חנוך בת ה-2000 שנה, הכתובים בארמית, בהם מתואר מפגש של אבי-סבו של נח, עם מלאכים. לפי הכתוב, אלה הראו לחנוך, שעלה השמיימה, את השמש, הירח, והכוכבים.בסיור אף הציגו חוקרי רשות העתיקות לסטיבה מצלמה יחידה מסוגה, שפותחה בטכנולוגיה מיוחדת של סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א), והותאמה לתיעוד ושימור המגילות. מגילות מדבר יהודה כוללות, בין השאר, את העותקים הקדומים ביותר של ספרי התנ"ך, ונחשבות לממצא החשוב ביותר של המאה ה-20. מצלמה זו, מתעדת כל קטע מגילה ב-12 אורכי גל שונים, חלקם לא נראים לעין. היא מאפשרת צילום מדעי מדויק עם פרמטרים יציבים לחלוטין, וניטור של מצבן לאורך זמן, ברמת הפיקסל.בתום הסיור, העניק מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו לאיתן סטיבה את המטבע שייקח עמו בהשאלה לחלל. בשני צידיו של המטבע מופיעים סמלים המאפיינים את האמנות היהודית של תקופת בית שני: בצד הפנים של המטבע, מופיעים עץ התמר והכיתוב שמעון (ניתן לזהות את האותיות מען) ובצד האחורי שלו - עלה גפן, והכיתוב "ש ב לחר ישראל" שנה ב' לחירות ישראל.

‍

"מטבעות מרד בר כוכבא נטבעו בארץ ע"י המורדים היהודים בין השנים 132-136 לסה"נ, אומרת ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות. "ככל הנראה, הסיבה למרד הייתה הכרזתו של הקיסר הדריאנוס על איליה קפיטולינה - לשעבר ירושלים, כקולוניה רומית. מעניין לדעת, שהמורדים השתמשו במטבעות הרומיים הקיימים במחזור והטביעו עליהם מחדש את המסרים שלהם. לפעולה הזו של המורדים משמעות ברורה של קריאת תיגר על השלטון הרומי. מדובר במטבעות בעלי משמעות סמלית, שלא שמשו למסחר אלא לתעמולה יהודית".לדברי איתן סטיבה, "למשימת 'רקיע' בתחנת החלל הבינלאומית אקח איתי תיק אישי עם חפצים בעלי משמעות מיוחדת. היה לי ברור שבין החפצים שאקח, יהיה סמל להיסטוריה היהודית. ראיתי הבוקר את המטבע, שעליו מוטבעים עץ התמר ועלה הגפן שמסמלים עבורי את החיבור לאדמה, אהבת הארץ ושאיפתם של תושבי הארץ בשנים אלו לעצמאות. הדקל מיד הרגיש קרוב לליבי, כסמל של המכון לחקר החקלאות - מכון וולקני, שבו חקר אבי במשך כל חייו את אדמת הארץ. משימת רקיע, שמטרתה לקדם טכנולוגיה, חדשנות, מדע, חינוך, אומנות ותרבות, מגלמת בתוכה גם זכות עבורי להביא מטבע בן כ-1900 שנה לתחנת החלל הבינלאומית, מטבע המייצג את ההיסטוריה של העם היהודי".מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר כי "העובדה שאיתן בחר לקחת עמו לחלל פריט עתיק בעל משמעות סמלית, היא מרגשת וערכית מאוד. זהו מפגש היסטורי בין העולם הקדום לשיא החדשנות האנושית. המורדים היהודים שטבעו את המטבע לפני כ-1900 שנה תוך לחימה על חייהם ועל עצמאותם, ודאי לא דמיינו בחלומותיהם הפרועים ביותר כי כעבור מאות שנים, החפץ הזה יעשה את דרכו אל מחוץ לאטמוספירה בידי אסטרונאוט יהודי, שחי במדינת ישראל העצמאית! שמו המקורי של שמעון, נשיא ישראל ומנהיג המרד, הינו שמעון בר כוזיבא. עם השנים, התקבע שמו במסורת כבר-כוכבא. היום, הכינוי הזה מקבל משמעות סמלית נוספת".