"בחלל אין מקום לקיצורי דרך ישראליים. הכל מסודר ומנסים להימנע מיוזמה חופשית"
בראיון סיפר סטיבה בוועידת ישראל לעסקים על שגרת האימונים לקראת הטיסה
December 21, 2021
איתן סטיבה, איש העסקים וטייס הקרב לשעבר, צפוי להיות הישראלי השני בחלל כשימריא עוד חודשיים למשימת "רקיע" בתחנת החלל הבינלאומית. סטיבה יהיה הישראלי הראשון שטס לחלל בטיסה פרטית.
סטיבה שוחח עם כתבת המדע של גלובס גלי וינרב באמצעות שיחת וידיאו מגרמניה, שם הוא מתאמן בסוכנות החלל האירופאית (ESA) לקראת הטיסה. "האתגר הגדול בהתמודדות עם היעדר כבידה בחלל הוא בעיקר בשינויים פיזיולוגיים. הגוף מתנהג שונה, הנוזלים בגוף מתנהגים שונה. האיזון באוזניים, יש תחושות שונות בראש. לוקח זמן להתרגל לסיטואציה הזו. יש לחץ שונה בגלגל העין למשל ולכן איכות הראייה או תדרדר או תשתפר", סיפר סטיבה.
לדברי סטיבה, "אין אימונים בחוסר כבידה, יש למעשה טיסה אחת שנקראת טיסת G אפס, כשמטוס בואינג מדמה חוסר כבידה למשך 20 שניות בערך. זו חוויה מיוחדת של ריחוף, אבל זו התנסות קצרה יחסית. קשה ליצור תנאי חוסר כבידה על פני כדור הארץ. אבל הכינו אותנו לכל האפקטים הפיזיולוגיים שאפשר לטפל בהם כמו בחילה, סחרחורת, קושי במתן שתן, באכילה, כל מיני צרכים שעל כדור הארץ הכבידה יוצרת ובחלל לא מתעוררים".
הכנה פסיכולוגית לקראת תחושת הבידוד
אימונים נוספים שעובר הצוות הם מנטליים. "הדבר הראשון זו עבודת צוות. היה לנו גיבוש ואנחנו עוברים הרבה אימונים ביחד על פתרון בעיות ועזרה הדדית. יש גם הכנה פסיכולוגית לתקופה של בידוד יחסי בתנאים בהם אתה חי באזור מסוכן ומבודד. כשאין חלונות, אין נקודת ייחוס, אתה לא יודע אם אתה הפוך או ישר".
יש משהו שלמדת באימונים האלה שתיקח הלאה, להמשך החיים שלך על כדור הארץ?
"מה שמאוד מעניין זאת שיטת העבודה של האמריקאים, שיטה מאוד מסודרת שבה הכל מכינים מראש. כל ניסוי מתוכנן חודשים מראש: מאיפה לוקחים את הפריטים, איך מרכיבים את המצלמות, מה עושים שלב אחרי שלב, הכל רשום ומחושב מראש גם מבחינת זמנים. זה ייקח דקה, זה ייקח שלוש דקות ומה עושים עם החומרים אחרי הניסוי, להכניס אותם לפריזר, שזה פרויקט בפני עצמו ,ולהחזיר את זה למקומות מסומנים, כדי שהאסטרונאוט הבא שיחפש אותם ידע איפה למצוא. אין קיצורי דרך ישראליים. הכל מסודר ומחושב מראש, מנסים להימנע מיוזמה חופשית שיכולה ליצור בעיות לא רק לך אלא גם לאחרים".
קוראים למה שאתה עושה תיירות חלל, אבל את רוב הזמן שלך במסע אתה צפוי לבלות בעבודה מאוד קשה, בביצוע סדרה של ניסויים. אתה יכול לספר לנו על ניסוי אחד או שניים שתעשה שם?"בקרוב רקיע יפרסמו את הניסויים שאנחנו, בעיקר אני, נעשה שם. יש ניסויים בתחום חקר כדור הארץ ובתחום הרפואי ומכשור רפואי, באופטיקה ותקשורת. נושאים מאוד מעניינים וכל ניסוי הוא ייחודי . אפשר לבצע אותו רק בתחנת החלל. מנסים להסיק מסקנות איך אפשר להיטיב את החיים של האסטרונאוטים במסעות חלל ארוכים יותר, מבחינת תזונה או מבחינה פסיכולוגית".
"בחלל אין מקום לקיצורי דרך ישראליים. הכל מסודר ומנסים להימנע מיוזמה חופשית"
בראיון סיפר סטיבה בוועידת ישראל לעסקים על שגרת האימונים לקראת הטיסה
איתן סטיבה, איש העסקים וטייס הקרב לשעבר, צפוי להיות הישראלי השני בחלל כשימריא עוד חודשיים למשימת "רקיע" בתחנת החלל הבינלאומית. סטיבה יהיה הישראלי הראשון שטס לחלל בטיסה פרטית.
סטיבה שוחח עם כתבת המדע של גלובס גלי וינרב באמצעות שיחת וידיאו מגרמניה, שם הוא מתאמן בסוכנות החלל האירופאית (ESA) לקראת הטיסה. "האתגר הגדול בהתמודדות עם היעדר כבידה בחלל הוא בעיקר בשינויים פיזיולוגיים. הגוף מתנהג שונה, הנוזלים בגוף מתנהגים שונה. האיזון באוזניים, יש תחושות שונות בראש. לוקח זמן להתרגל לסיטואציה הזו. יש לחץ שונה בגלגל העין למשל ולכן איכות הראייה או תדרדר או תשתפר", סיפר סטיבה.
לדברי סטיבה, "אין אימונים בחוסר כבידה, יש למעשה טיסה אחת שנקראת טיסת G אפס, כשמטוס בואינג מדמה חוסר כבידה למשך 20 שניות בערך. זו חוויה מיוחדת של ריחוף, אבל זו התנסות קצרה יחסית. קשה ליצור תנאי חוסר כבידה על פני כדור הארץ. אבל הכינו אותנו לכל האפקטים הפיזיולוגיים שאפשר לטפל בהם כמו בחילה, סחרחורת, קושי במתן שתן, באכילה, כל מיני צרכים שעל כדור הארץ הכבידה יוצרת ובחלל לא מתעוררים".
הכנה פסיכולוגית לקראת תחושת הבידוד
אימונים נוספים שעובר הצוות הם מנטליים. "הדבר הראשון זו עבודת צוות. היה לנו גיבוש ואנחנו עוברים הרבה אימונים ביחד על פתרון בעיות ועזרה הדדית. יש גם הכנה פסיכולוגית לתקופה של בידוד יחסי בתנאים בהם אתה חי באזור מסוכן ומבודד. כשאין חלונות, אין נקודת ייחוס, אתה לא יודע אם אתה הפוך או ישר".
יש משהו שלמדת באימונים האלה שתיקח הלאה, להמשך החיים שלך על כדור הארץ?
"מה שמאוד מעניין זאת שיטת העבודה של האמריקאים, שיטה מאוד מסודרת שבה הכל מכינים מראש. כל ניסוי מתוכנן חודשים מראש: מאיפה לוקחים את הפריטים, איך מרכיבים את המצלמות, מה עושים שלב אחרי שלב, הכל רשום ומחושב מראש גם מבחינת זמנים. זה ייקח דקה, זה ייקח שלוש דקות ומה עושים עם החומרים אחרי הניסוי, להכניס אותם לפריזר, שזה פרויקט בפני עצמו ,ולהחזיר את זה למקומות מסומנים, כדי שהאסטרונאוט הבא שיחפש אותם ידע איפה למצוא. אין קיצורי דרך ישראליים. הכל מסודר ומחושב מראש, מנסים להימנע מיוזמה חופשית שיכולה ליצור בעיות לא רק לך אלא גם לאחרים".
קוראים למה שאתה עושה תיירות חלל, אבל את רוב הזמן שלך במסע אתה צפוי לבלות בעבודה מאוד קשה, בביצוע סדרה של ניסויים. אתה יכול לספר לנו על ניסוי אחד או שניים שתעשה שם?"בקרוב רקיע יפרסמו את הניסויים שאנחנו, בעיקר אני, נעשה שם. יש ניסויים בתחום חקר כדור הארץ ובתחום הרפואי ומכשור רפואי, באופטיקה ותקשורת. נושאים מאוד מעניינים וכל ניסוי הוא ייחודי . אפשר לבצע אותו רק בתחנת החלל. מנסים להסיק מסקנות איך אפשר להיטיב את החיים של האסטרונאוטים במסעות חלל ארוכים יותר, מבחינת תזונה או מבחינה פסיכולוגית".
